הקדמה
מהי בעצם משמורת משותפת ? זוג שהיה נשוי והחליט לשים את חיי נישואיו מאחור ולהיפרד. הדבר החשוב עליו תמיד הזוגות שמים עליו דגש, הוא גידול הילדים. ולא פעם סלע המחלוקת העיקרי בין בני הזוג הוא דווקא על גידול הילדים. משום שכל אחד מבני הזוג רואה בעצמו את טובת הילד וקשה לו לקבל החלטה משותפת אף למען ההורה השני.
'הסדר משמורת משותפת' הינו הסדר משפטי בו שני ההורים חולקים באופן שווה את האחריות לגידול ילדיהם, לאחר פרידה או לאחר גירושין. הסדר זה מעניק לכל אחד מההורים זכות שווה להיות מעורב בחיי היום-יום של הילד, בקבלת החלטות משמעותיות הנוגעות אליו ובטיפול בו.
בהסדר משמורת משותפת ישנו יחס של הדיין המכריע אף לגובה ההכנסות של ההורים ולהסדר הספציפי בו הסכימו בני הזוג, ולפי ההסכם המשותף שלהם יקבע הדיין או השופט אם יש צורך בתשלום נוסף של האב בשביל ילדיו, מה שנקרא 'תשלום מזונות'.
תשלום מזונות במשמורת משותפת
בעבר, היה נהוג כי האב הוא זה שנושא בעיקר בנטל תשלום המזונות, גם במקרים של משמורת משותפת. עם זאת, בשנים האחרונות חלה מהפכה משפטית משמעותית בתחום זה. בית המשפט העליון קבע כי במשמורת משותפת, האחריות למזונות הילדים חלה על שני ההורים באופן שווה ובהתאם ליכולתם הכלכלית ולזמני השהות של הילד אצל כל אחד מהם.
לפני שניכנס לפרטי החוק והקביעה של הרשויות במדינת ישראל לגבי תשלום האב למזונות במשמורת משותפת, יש לעשות הבחנה אם הדיון על המזונות נעשה בבית משפט לענייני משפחה או שהדיון נעשה בבית דין רבני.
תשלום מזונות במשמורת משותפת בבית משפט לענייני משפחה : כאמור פסק דין שניתן בבית המשפט בילוי 2017 (919/15) ביצע מהפך בחוק מזונות הילדים, וקבע בית המשפט שילדים מעל גיל שש ומעלה חובת המזונות תהיה מוטלת על שני ההורים באופן שווה, ולא על האב בלבד כמו שהיה מוטל עד אז. ולפי פסק הדין הנ"ל האב ישלם לאם על מזונות הילדים רק במקרים שהוא משתכר משמעותית יותר מהאם, או אם מדובר על ילדים קטנים מתחת גיל 6.
תשלום מזונות במשמורת משותפת בבית דין רבני : בתי דין הרבניים אינם מחיובים לפסקי בית משפט לענייני משפחה, ולכך עדיין בתי הדין הרבניים מטילים על האב דמי מזונות אף שהגיעו הצדדים להסכם של משמורת משותפת.
אולם ישנו הבדל משמעותי בפסיקת בית הדין בגובה המזונות, באם מדובר במשמורת משותפת, דמי המזונות יהיו מינימליים בלבד, ואם הסדרי השהות של הילדים אצל האב מצומצמים יטיל בית הדין דמי מזונות גבוהים.
חשוב לציין, שבית הדין הרבני כיום נטול סמכויות לדון במזונות האישה כל עוד שיש התנגדות של אחד מהצדדים. ואם שני ההורים לא מביעים הסתייגויות מפורשות בית הדין יראה את זה כהסכמה וסמכות לדון אף במזונות הילדים מלבד הגט והכתובה.
לסיכום
ככלל צריך לדעת כשאתם ניגשים לבית הדין הרבני בתביעת משמורת משותפת, הדברים הם דינמיים לחלוטין. ואין כל מקרה דומה לחברו, לכן כדאי להתייעץ אם גורם מומחה לדיני משפחה, על מנת שתוכלו להפיק את מירב זכויותיכם בנודע למשמורת הילדים ואף להגיע להסדר תקין ונכון הנוגע למשמורת משותפת ותשלומי מזונות.
ומכיוון ששונה החלטה של בית הדין בנושא זה מבית משפט, לפני שמגישים תביעת משמורת או כאשר קיבלתם תביעה כזאת, כדאי לפנות לטוען רבני על מנת שתשמרו מצד אחד על המגיע לכם ומצד שני שלא יפגע חלילה טובת הילדים.
