משמורת משותפת חוק חדש

תוכן עניינים

משמורת משותפת – החוק החדש והשפעתו על הורים בהליכי גירושין

אחת הסוגיות הרגישות והמהותיות ביותר בהליכי גירושין היא ההכרעה בשאלת המשמורת על הילדים המשותפים. בעבר, במרבית המקרים, הייתה מוענקת המשמורת לאם, בעיקר כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 – עיקרון משפטי שנקרא "חזקת הגיל הרך". עיקרון זה, שהיה נחשב כמעט בלתי ניתן לערעור, גרם למתחים רבים בין הורים גרושים והוביל לא פעם להתנהלות משפטית טעונה שפגעה בראש ובראשונה ברווחתם הנפשית של הילדים.

בשנים האחרונות, חלה מהפכה בגישה המשפטית כלפי סוגיית המשמורת. יותר ויותר ערכאות שיפוטיות – הן בתי המשפט לענייני משפחה והן בתי הדין הרבניים – נוטות לקדם מודל חדש ושוויוני יותר הקרוי "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת". מודל זה מכיר בחשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו גם לאחר הגירושין, ומעודד חלוקה שוויונית של זמני השהות והאחריות ההורית.

מהי חזקת הגיל הרך ומה השתנה?

"חזקת הגיל הרך" היא עיקרון משפטי שקובע שילדים עד גיל שש יהיו במשמורת האם, אלא אם מוכח אחרת. הכוונה הייתה להגן על טובת הילד, מתוך הנחה שהאם היא הדמות המרכזית בגיל הרך. אולם בפועל, עיקרון זה יצר תמריצים שליליים: הורים נאלצו להיאבק זה בזה, להביא ראיות שליליות נגד ההורה השני, ובכך להחריף את הקונפליקט המשפחתי.
השינוי הגיע עם פסקי דין תקדימיים, ובעיקר עם פסק של בית המשפט ב 2015 שקבע שמושג המשמורת צריך להתחלף ב"אחריות הורית", ובכך לשים את טובת הילד מעל למחלוקות בין ההורים. כיום, ההנחה היא ששני ההורים ראויים שווה בשווה לגדל את ילדיהם, כל עוד אין סיבה קונקרטית שלא לעשות כן.

כיצד נערכת הבדיקה?

כחלק מהשינוי בגישה, ההורים נדרשים בתחילת ההליך להציג חוות דעת מקצועית לגבי כשירותם ההורית. חוות הדעת ניתנות על ידי אנשי מקצוע ניטרליים, ובכך מתייתר הצורך בהכפשות או במאבקים משפטיים מיותרים.

במידה ושני ההורים נמצאו כשירים, בית המשפט או בית הדין ייטה לקבוע משמורת משותפת, גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 – בניגוד לעבר. גם בתי הדין הרבניים, שבעבר נטו יותר לפסוק לפי ההלכה המחמירה, מתחילים כיום לקבל את עקרון השוויון ההורי כעיקרון ראוי, מתוך דאגה אמיתית לשלום הילד.

יתרונות המשמורת המשותפת

המודל החדש מעודד את שני ההורים להישאר מעורבים בחיי ילדיהם בצורה משמעותית. הילד מרוויח תחושת יציבות, חוויה של שני בתים תומכים, והימנעות מהצורך "לבחור צד". בנוסף, המודל הזה מקדם שיתופי פעולה, מפחית קונפליקטים ארוכי טווח, ומחייב את ההורים לתקשר ולתאם ביניהם באופן קבוע לטובת הילד.

שינויים עתידיים בהסכמים
הסכם משמורת משותפת, אף שהוא בעל תוקף משפטי מחייב, ניתן לעיון מחודש כאשר משתנות הנסיבות: מעבר דירה משמעותי, שינוי במצב הבריאותי של אחד הצדדים או של הילד, בעיות תפקודיות חדשות – כל אלו עשויים להוביל להגשת בקשה לעדכון ההסכם. את הבקשה יש להגיש לאותה ערכאה משפטית שאישרה את ההסכם המקורי – בית הדין הרבני או בית המשפט.

לסיכום

השינוי בגישה המשפטית כלפי משמורת ילדים מציב את טובת הילד מעל לכל. במקום מאבקים הרסניים, יש היום מסלול ברור שמכבד את מקומם של שני ההורים בחיי ילדיהם. כדי להתמודד בצורה מיטבית עם התהליך ולהבטיח זכויותיכם כהורים – מומלץ לפנות לטוען רבני מוסמך שילווה אתכם, ינחה אתכם משפטית, ויסייע בעריכת הסכמים התואמים את טובת ילדיכם והחוק הקיים.

אודות הכותב:
טוען רבני
יצחק דרור


טוען רבני יצחק דרור הינו מומחה בדיני משפחה בעל ניסיון עשיר בתחום. בראשותו משרד גדול ומוביל, שטיפל בתיקים רבים ומגוונים בשנים האחרונות וליווה לא מעט לקוחות בתהליכי גירושין וכל הכרוך בכך (משמורת ילדים, כתובה, מזונות, חלוקת רכוש).
בנוסף טוען רבני יצחק דרור מנהל מכון מוביל בתחומו ללימודי טוענים רבניים ומקצועות תורניים.  

אהבתם? שתפו:

מאמרים אחרונים

גישור

גישור גירושין – איך להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה בבית הדין הרבני?

דיני משפחה

סרבנות גט – מה עושים כשבן הזוג מסרב לתת גט?

דיני משפחה

פתיחת תיק גירושין ברבנות

גישור

הסכם משמורת משותפת

דיני משפחה

משמורת משותפת ומזונות

דיני משפחה

הגשת תביעת גירושין

דיני משפחה

החזקת ילדים בגירושין

גישור

יחסי ממון בין בני זוג

דיני משפחה

חלוקת רכוש בגירושין

דיני משפחה

כתב תביעה גירושין

גישור

גישור גירושין – איך להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה בבית הדין הרבני?

דיני משפחה

סרבנות גט – מה עושים כשבן הזוג מסרב לתת גט?

דיני משפחה

פתיחת תיק גירושין ברבנות

גישור

הסכם משמורת משותפת

רוצה להתייעץ עם טוען רבני יצחק דרור?

צור קשר עכשיו בטופס או בוואטסאפ

דילוג לתוכן