על פי ההלכה היהודית, סיום נישואין דתיים מחייב הליך של גירושין הנקרא 'גט'. הליך זה, הכולל מתן מסמך רשמי על ידי הבעל לאישה, מהווה את התנאי ההלכתי לסיום הקשר הזוגי.
במאמר הבא ננסה מעט לעשות סדר, ולתת מידע חשוב בשבילכם – לקראת פתיחת תיק ברבנות לצורך גירושין בין בני הזוג.
הסמכות הקובעת
בישראל, הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים הוענקה לבתי הדין הרבניים על פי החקיקה הישראלית.
הסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים נובעת מהרצון לשמור על ההלכה היהודית ולהבטיח כי הגירושין יתבצעו על פי ההלכה. עם זאת, חשוב לציין כי גם בני זוג שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים, ואינם מחויבים להלכה, חייבים להתגרש בישראל בבית הדין הרבני, אלא אם כן החוק במדינה שבה נישאו מאפשר להם להתגרש בדרך אחרת.
הסיבה לכך היא שעל פי הדין הישראלי, מעמדם האישי של יהודים נקבע על פי ההלכה היהודית, גם אם הם מתגוררים מחוץ למדינת ישראל.
סדר פתיחת תיק גירושים ברבנות
דבר ראשון יש להגיש לבית הדין הרבני בקשה מוסמכת להתגרש, את הטופס ניתן לקבל במזכירות בתי הדין וניתן גם להורדה מאתר הנהלת בתי הדין. ניתן למלאות את הטופס באופן עצמאי או בסיוע של טוען רבני.
שימו לב שהגשת טפסים אלו לבית הדין כרוכים באגרה, כדאי להתעדכן באתר בית הדין.
במקרה ובו ישנה כבר הסכמה בין הצדדים על אופן תהליך הגירושין, יש להגיש לבית הדין הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.
כל עוד שלא הוגש הסכם גירושין לבית הדין, ביה"ד יפתח בתהליך ישוב סכסוך בין בני הזוג ללא תיעדוף במי הגיש ראשון את הכתב תביעה כנגד חברו.
במקרים מסוימים בהם נראה לבית הדין שאין כל עניין ליישב בסכסוך זה את בני הזוג, לא יפתח ביחידת סיוע של בית הדין פגישות לישוב סכסוך. כגון אם האישה בגדה בבעלה (קיימה יחסי אישות מרצון עם גבר אחר) בכזה מקרה על פי ההלכה היהודית אין להם אפשרות כלל להמשיך לחיות יחד.
סרבנות גט על ידי אחד מהצדדים
באם קרה מקרה בו אחד מבני הזוג הגיש לבית הדין תביעת גירושין והשני מסרב, זה נקרה מבחינת בית הדין 'סרבן גט'.
ומכיוון שעל פי ההלכה בזמן הזה גט חייב להינתן בהסכמה, אם אחד מבני הזוג מסרב לגט בית הדין לא יכפה נתינת או קבלת גט על המסרב.
ולפעמים יוטלו סנקציות כאלה ואחרות על המסרב על מנת לשכנע אותו להסכים על עניין הגט, וכל עוד שהוכח שאין שום סיכוי לשלום בית ביניהם.
חשוב לציין שאם הסרבנות מגיעה מכיוונו של הגבר, ישנם לכך השלכות חמורות יותר. כיוון שבכך הוא מעגן את אשתו ללא יכולת להינשא בהיתר.
אולם אם האישה היא הסרבנית, ואינה מוכנה לקבל את הגט, על פי ההלכה היהודית הגבר לא מנוע מלהינשא שוב (בימנו פחות רלוונטי, אך משום הטעם הזה החמירו יותר בגבר סרבן).
לסיכום
תהליך הגשת תביעה לבית הדין הרבני הינו מורכב ועשוי להשפיע באופן משמעותי על חייכם. בשל מורכבותו הייחודית של כל מקרה ומקרה, מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מומחה לדיני משפחה טרם הגשת התביעה.
