חזקת הגיל הרך והשלכות המשפטיות
במקרים של גירושין, כאשר ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה בעניין המשמורת על ילדיהם, אחד העקרונות המרכזיים שברוב המקרים ינחו את ההחלטה הוא חזקת הגיל הרך. עקרון זה מציין כי במקרה של ילדים מתחת לגיל 6, יינתן בדרך כלל המשמורת לאם. משמעות הדבר היא שאם ההורים לא מצליחים להסכים על מקום המשמורת, ההנחה היא כי טובת הילד תהיה בהישארות עם אימו.
חזקת הגיל הרך: איך היא פועלת?
חזקת הגיל הרך היא עיקרון הלכתי שנקבע על ידי בתי הדין הרבניים, שלפיו ילדים מתחת לגיל 6 יימצאו בחזקת האם, וזאת מתוך הנחה כי האם היא האחראית העיקרית לטיפול בילד בגיל הרך, במיוחד כשמדובר בהיבטים נפשיים ופיזיים של הגידול. לעיתים, אם ישנם ילדים נוספים מעל גיל 6, ההחלטה בנוגע למשמורת תהיה גם בהשפעת חזקת הגיל הרך, במטרה לשמור על האחווה בין האחים ולהימנע מפרידה פיזית ביניהם.
מתי לא מתקיימת חזקת הגיל הרך?
הסיטואציה בה חזקת הגיל הרך לא תקבל תוקף היא כאשר האב מעוניין לקבל את המשמורת על ילדיו, על אף שהילדים מתחת לגיל 6. במקרה כזה, האב יצטרך להוכיח בפני בית הדין סיבה מוצדקת לכך שהילדים ישהו עימו. נסיבות כגון מצב נפשי או פיזי של האם, שיקולים של רווחת הילד או גורמים נוספים, יכולים להוביל להחלטה לשנות את המשמורת ולמנוע מהאם להחזיק בה.
המלצת ועדת שניט
ועדת שניט, שפורסמה ב-2011, עסקה בהיבטים המשפטיים של האחריות ההורית אחרי הגירושין והמליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. המלצתה הייתה לקבוע את המשמורת על פי טובת הילד הספציפית, ללא קשר לגילו. ועדה זו דיברה על החשיבות בקביעת החלטות בהתאם לצרכים האישיים של הילד, ולא בהסתמך על אמות מידה כלליות כמו גיל.
עם זאת, חשוב לדעת כי המלצות ועדת שניט לא הוסרו לחלוטין מהמשפט הישראלי, והחוק לא השתנה כך שההנחה המשפטית בנוגע למשמורת ילדים קטנים עדיין קיימת.
המשמעות בבתי הדין הרבניים
לפי ההלכה והמסורת המשפטית בבתי הדין הרבניים, חזקת הגיל הרך נחשבת לעקרון מנחה, ולכן המשמורת על ילדים מתחת לגיל 6 תינתן לרוב לאם. שיטת הרמב"ם מציינת (אישות פרק כ"א הלכה י"ז) כי יש הבדל בגיל המשמורת של הילדים, כאשר ילדים מעל גיל 6 עשויים להימצא תחת משמורת משותפת. אולם אם יוכח שבני הזוג, ובמיוחד האב, היו פעילים בגידול הילדים גם לפני הגירושין, ייתכן כי בית הדין יפנה להסדר של משמורת משותפת.
הצעד הראשון: פנייה לבית הדין הרבני
לצורך פתיחת הליך של משמורת ילדים, על הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעת גירושין וכוללים בה את תביעת המשמורת. בתהליך זה יינתן ייעוץ וגישור בין הצדדים במטרה למצוא פתרונות מוסכמים. אם ייכשל הגישור, אפשר להגיש לבית הדין תביעה רשמית לגירושין, וניתן גם לכלול בתביעה את עניין המשמורת.
המטרה: טובת הילד
המטרה החשובה ביותר בתהליך זה היא לא פחות מאשר טובת הילד. במקרים של משמורת, הדיינים ובתי המשפט יפעלו למען רווחת הילד, תוך שמירה על האיזון בין ההורים והבנת הצרכים האישיים של הילד. חשוב לזכור כי כל החלטה, כל הסכמה, וכל תהליך שיתבצע, יהיה מתוך רצון לשמור על האושר והשלווה של הילד, לא משנה מהו המצב המשפטי או האישי של ההורים.
סיכום
הליך המשמורת בגיל הרך הוא מורכב ודורש שיקול דעת מעמיק. כל מקרה לגופו, וחשוב לזכור כי חזקת הגיל הרך, אם ישנה, יכולה להיות תומכת במקרים רבים, אך לא תמיד תעמוד בתוקף. לפיכך, חשוב להיעזר במומחים בתחום כמו טוען רבני, שיבנו את המקרה בצורה הטובה ביותר למען טובת הילד וללא פגיעות מיותרות במשפחה.
