סרבנות גט – מה עושים כשבן הזוג מסרב לתת גט?

אחד האתגרים הרגישים, הכואבים והמשמעותיים ביותר בדיני המשפחה ההלכתיים הוא תופעת סרבנות הגט. מדובר בתופעה מורכבת, שבמסגרתה אחד מבני הזוג – לרוב אך לא תמיד הבעל – מסרב לתת או לקבל גט, גם כאשר ברור כי חיי הנישואין הגיעו לסיומם.
במאמר זה אסקור את ההיבטים ההלכתיים והמשפטיים של התופעה, את הסנקציות האפשריות ואת תפקידו המכריע של הטוען הרבני בהתמודדות מול סרבן גט.

מהי סרבנות גט?

המשפט העברי מחייב כי מתן וקבלת גט יהיו מרצון חופשי של שני הצדדים. אין די ברצונו של צד אחד – נדרש שיתוף פעולה הדדי לצורך סיום הקשר. כאשר צד אחד מסרב או מתנה את הסכמתו בתנאים שאינם ענייניים (כגון ויתור על מזונות, מחיקת תביעת כתובה או העברת רכוש) – נוצר מצב של סרבנות גט.

סרבנות גט פוגעת קשות באוטונומיה האישית של בן או בת הזוג הסרבניים, ולעיתים מותירה אותם במעמד של עגונות או מסורבים למשך שנים רבות. השלכות הסרבנות אינן רק רגשיות – הן נוגעות גם לאפשרות לבנות חיים חדשים, להביא ילדים לעולם, ואף להכרה החברתית והדתית.

גורמים לסרבנות גט

סרבנות גט אינה תמיד אידיאולוגית או רגשית. לעיתים מדובר בטקטיקה משפטית קרה, שנועדה לייצר יתרון כלכלי או קלף מיקוח במאבקי רכוש, משמורת ילדים או מזונות. במקרים אחרים הסירוב נובע מקשיים פסיכולוגיים, מצוקה נפשית או השפעות סביבתיות.

לכן חשוב להבין: לא כל עיכוב בגט הוא סרבנות הלכתית – אך כל סרבנות מתחילה בעיכוב. זיהוי מוקדם של מגמה סרבנית הוא קריטי להתמודדות יעילה.

תפקידו של הטוען הרבני בהתמודדות עם סרבנות גט

הטוען הרבני אינו רק יועץ הלכתי, אלא גם אסטרטג משפטי והילכתי הבקי בנבכי הדין העברי והפרקטיקה של בתי הדין הרבניים. תפקידו כולל:

• ניסוח תביעת גירושין מדויקת ומבוססת היטב, עם עילות מוכרות להטלת חיוב או כפייה
• זיהוי מנגנוני סחיטה או ניצול מצד בן הזוג הסרבן
• ניהול תביעות מקבילות (כתובה, מזונות, הסדרי שהות) כחלק ממערך כולל
• הגשת בקשות לסנקציות מול בית הדין
• ליווי רגשי והנחיה ללקוח מול מצבים של תסכול, חשש או חוסר אונים

בניגוד לעורך דין שאינו בקי בדינים ההלכתיים הקשורים לייצוג בבית הדין הרבני, הטוען הרבני מייצג בפועל מול הדיינים ומכיר מקרוב את הדינמיקה ההלכתית והקהילתית.

כלים משפטיים והלכתיים לסיום סרבנות

מערכת בתי הדין הרבניים בישראל מחזיקה במספר כלים אפקטיביים, חלקם חריפים, להתמודדות עם סרבנות גט:

1. חיוב בגט או כפייה בגט – כאשר מתקיימת עילה הלכתית מוצקה, בית הדין רשאי להטיל חיוב ואף כפייה על הצד המסרב.
2. סנקציות אזרחיות לפי חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה–1995:
   • שלילת רישיון נהיגה
   • איסור יציאה מהארץ
   • שלילת חשבון בנק או דרכון
   • ואף מאסר בפועל – בצו בית הדין
3. החמרות חברתיות – במיוחד בקהילות דתיות, לעיתים יופעלו סנקציות קהילתיות על סרבן גט, בהתאם להוראת הדיינים.
4. פנייה למגשר או ליחידת הסיוע של בית הדין, במקרים שבהם קיים סיכוי לגישור הדדי והסכמות.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

במקרים רבים, הפנייה לטוען רבני נעשית מאוחר מדי – לאחר חודשים ארוכים של סבל, ניסיונות כושלים וגירושין שהסתבכו. הניסיון מלמד כי פעולה נכונה ומדויקת כבר בתחילת ההליך יכולה למנוע את התפתחות הסרבנות.

אם אתם שוקלים להתגרש, או אם אתם כבר מתמודדים עם קושי בקבלת או במתן גט – אני מזמין אתכם לפנות לייעוץ מקצועי. לעיתים שיחה אחת יכולה לחסוך חודשים של כאב.

לסיכום

סרבנות גט היא מציאות קשה, אך לא חסרת פתרון. מערכת ההלכה והמשפט מציעה כלים להתמודדות – ובליווי נכון של טוען רבני מנוסה, ניתן לנווט את ההליך באופן יעיל, ראוי ומכבד.
העיקר הוא לא להישאר לבד. ככל שהטיפול מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לפתור את הסכסוך במהירות ובכבוד.