תביעת משמורת ילדים

בפרידה בין בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם לאו, אחת השאלות הקריטיות והרגישות ביותר היא שאלת משמורת הילדים הקטינים. מי מההורים יגדל את הילדים בפועל? כיצד תתחלק האחריות? מה קובע החוק הישראלי, וכיצד יש לפעול כדי להגיש תביעת משמורת?

במאמר זה נציג מידע משפטי חיוני להורים המצויים בהליכי פרידה או גירושין בשנת 2025, תוך סקירה ברורה של האפשרויות, ההליכים, וההבדלים בין בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

מהי משמורת ילדים?

למרות שהמושג "משמורת" מקובל בשיח הציבורי והמשפטי, חשוב לדעת כי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, המונחים המרכזיים הם "אחריות הורית" ו"אפוטרופסות".

הכוונה היא לסמכותו של ההורה (או שני ההורים) לקבל החלטות מהותיות בנוגע לחיי הילד – כולל נושאים כמו מגורים, חינוך, בריאות, דת וסדר יום. כאשר ההורים נפרדים, יש לקבוע כיצד תתחלק אחריות זו בפועל – בין שניהם או בידי אחד מהם בלבד.

סוגי המשמורת בישראל

על פי החוק הישראלי קיימים שני מודלים עיקריים:

משמורת משותפת (או אחריות הורית משותפת בפועל)
שני ההורים ממשיכים ליטול חלק פעיל ומשמעותי בגידול הילדים, לרוב תוך חלוקת זמני שהות שוויונית או קרובה לכך. מדובר במודל המקודם כיום ע"י הרשויות – כל עוד יש תקשורת סבירה בין ההורים והילדים יוצאים נשכרים ממנו.

משמורת מלאה (משמורת יחידנית)
הילד מתגורר אצל אחד ההורים (המכונה "הורה משמורן"), וההורה השני זכאי להסדרי שהות (בעבר "הסדרי ראייה"). במקרים מסוימים, מסיבות בריאותיות, תפקודיות או אחרות – ייקבע הסדר שהות מצומצם או אף פיקוחי.

כיצד מגישים תביעת משמורת?

כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה לגבי המשמורת, רשאים כל אחד מהם להגיש תביעת משמורת-  בין אם כחלק מהליך גירושין, ובין אם כתביעה נפרדת.

הגשת תביעה אפשרית בשתי ערכאות:

1. בית המשפט לענייני משפחה

התביעה תוגש בהתאם ל"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".

הנתבע מחויב להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים. במרבית המקרים יוזמן תסקיר סעד מלשכת הרווחה המקומית (עובדת סוציאלית לסדרי דין), שימליץ על הסדר המשמורת המתאים לטובת הקטינים. פסק הדין ניתן לערעור בתוך 45 יום. על החלטה זמנית ניתן לערער בתוך 30 יום.

2. בית הדין הרבני

תביעת משמורת נידונה בדרך כלל במסגרת תיק הגירושין.

בניגוד לבית המשפט, בית הדין פועל לפי עקרונות המשפט העברי בשילוב שיקולי טובת הילד.

ניתן לערער על פסק דין לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 יום, ועל החלטה זמנית – תוך 10 ימים בלבד.

שימו לב: כאשר מוגשת תביעה משולבת (גירושין + משמורת) בבית הדין הרבני- מוקנית לו סמכות ייחודית. לכן, יש חשיבות רבה לייעוץ מוקדם לפני נקיטת הליך כלשהו.

שיקולי בית המשפט או בית הדין

העיקרון העליון בהכרעות משמורת הוא "טובת הילד" – ולא טובת ההורה. הערכאות בוחנות בין השאר:

• קשר רגשי עם כל אחד מההורים.
• יכולת הורית ותפקוד.
• רצון הילד (אם הוא בגיל מתאים).
• יציבות סביבתית, חינוכית ובריאותית.
• שיתוף פעולה אפשרי בין ההורים.

משמורת זמנית

במקרים דחופים – למשל כאשר אחד ההורים נטש את הבית או כאשר קיימת מחלוקת חריפה מיידית – ניתן לבקש צו זמני למשמורת, עד להכרעה קבועה. צו כזה יינתן לעיתים בתוך ימים ספורים, לאחר דיון מקוצר.

לסיכום

תביעת משמורת היא צומת רגיש ובעל השלכות ארוכות טווח על הילדים וההורים גם יחד. ההחלטות שיתקבלו ישפיעו לא רק על היכן יגורו הילדים, אלא גם על היכולת של כל הורה לשמור על קשר רציף, מעורב ובריא עימם.

ליווי מקצועי על ידי טוען רבני מוסמך יכול לעשות את ההבדל בין תוצאה שמשרתת באמת את טובת ילדיכם – לבין מאבק מתמשך ופוגעני.